ספר השבוע: ״פשוט ככה״ של אלן ווטס

 שלום רב, 

ספר השבוע : אני ארשום היום על פרק הראשון: ״ללכת עם״ או ביחד.

ספר עם המון פרקים יפים, אציג לפחות עוד  פרק אחד בשבועות הקרובים.

רעיון הביחד: רעיון פונדמנטלי.

מהרעיון הזה אפשר להבין רשת שלמה של עקרונות שקשה להבין.

במיוחד לאלו החיים במערב.

לא משנה איזה בן אדם אתה, שמח, עצוב, קשה פיזית, ביישן,אובססיבי.

אתה פשוט שם והחוויה הזאת עוברת ביחד עם כל היקום.

אחורה הולך עם קדימה, בפנים הולך עם בחוץ ומה שאתה הולך עם שאר הקיימה ללא גבול.

עכשיו או שאתה עשית את זה ליקום או שהוא עשה את זה לך.....?

הדיכוטומיה מגוחכת, זאת לא שאלה של מי שולט, זה הכל הולך ביחד.

כמו האמירה המפורסמת: ״כל היקום הוא האטום האמיתי״

במילים אחרות: היקום הוא השלם היחיד שלא ניתן לחלוקה.

קשה במיוחד למערביים להסכים עם זה מכיוון שמהילדות אנו מקבלים מסרים סותרים לגבי מי שאנחנו.

מצד אחד, אנחנו צריכים להיות אנשים עקביים, מצד שני, אנחנו צריכים להשתפר ולהשתנות.

מסיבה זו או אחרת, אנחנו צריכים להיות שונים או יותר טובים מהגרסה הנוכחית שלנו.

אומרים את זה אחד לשני, שומעים על זה בטלוויזיה ומופצצים בכל מיני פרסומות מכל הסוגים לגבי זה.

העולם מלא בזה, באנשים שאומרים לנו איך לצמוח, ״לגדול״ ולהתפתח בכיוון הנכון, הכל בעלות כמובן.

זה לא משנה מאיפה זה בא, מה שמשנה זה שאתה מבין שאתה צריך להשתנות.

שפותחים המון כיווני שינוי , מגיע מומחה ואומר לך: תתרכז רק בדבר אחד למנוע בילבול.

וככה במקרים מסויימים אנשים הופכים לפאנטיים בדת או דברים אחרים, כי הם בטוחים שמראים להם את הדרך.

כל הכוונה שלי זה לנסות לשחרר אותך מזה.

נקח טיפת טל שנופלת על רשת רב מימדית של קורי עכביש באור של הבוקר.

אם תסתכל מקרוב תראה שהטיפה היא השתקפות לכל הטיפות האחרות.

רואה? לכולם יש את הזוהר המיוחד שלהם בתלות למקום שלהם ביקום וההשתקפות של כל אחד טיפה שונה.

ובכל זאת כל הרשת תלויה בכל טיפה אינדיבידואלית.

זה המצב בו אנו חיים. ההדדיות יכולה להעליב אותנו בהתחלה כי אז אנחנו נראה את התלות ביקום.

אחרי הכל אנחנו צריכים שמש,אויר,מים שאת זה אנחנו יודעים.

מה שיותר קשה להבין זה איך היקום תלוי בנו באותה במידה - נכשלנו ללמוד שזה בו אנו תלויים תלוי גם בנו.

המוח שלך שהופך תנודות רטט של אויר לשמע. זה אתה שהופך את מה שהשמש עושה לאור, זה אתה שהופך את פעילות האויר השמיימית לכחול.

צבע כחול לא קיים בפני עצמו, אלה רק בראש שלנו.

ובעצם אתה חלק מפירוש של השמש כוכבים ירח וכו..

החלל בעצמו מתרחב ביחס אליך. מה שנחשב ענק הוא כלום בכוחות עצמו, יש צורך בהבחנה ותפיסה.

המרחק בין כוכבים יכל להחשב זהיר, בעוד מרחק בין שערות בזרוע שלך יכל להחשב עצום.

שוב, עקרון הליבה שאני רוצה להעביר כאן הוא הביחד.

אתה הולך עם היקום באותו האופן שגבעול הולך עם שורש, שהנקודה הצפונית ביותר הולכת עם הדרום.

עקרון היחסיות קשור בכל ואני רוצה לחזור על כך: היקום הגדול לא שולט באינדיבידואל הקטן יותר מזה שזה הקטן פועל עם היקום (צופה). זוהי לא שאלה של שליטה, אלה שאלה של ריקוד.

שאלה של מה קורה,ולא מה גורם לקרות. דברים לא נועדו לקרות הם פשוט קורים, אתה יכל לחשוב אחרת אם אתה מחלק ארועים בראש.

כמו שאמרו הטאואיסטים: הכל קשור בכל, לכן אנחנו יכולים למצוא תבניות התנהגות כוללת.

פלנטה או כוכב נראים כאילו הם זזים בכוחות עצמם, ההתנהגות הגיונית רק כאשר בוחנים תלות הדדית. אם היה רק כוכב אחד ביקום שום תנועה לא יכלה להיות מקושרת אליו. יותר מזה, אפילו לא היה ניתן להגיד שהוא עומד במקום.

במקרה של 2 כוכבים אפשר להגיד שהם מתקרבים או מתרחקים אחד מהשני - אבל מי מהם זז ומי לא?..

אנחנו צריכים 3 כוכבים כדי לשפוט וגם אז יש אפשרות ש 2 זזים ביחד.

אז נוסיף כוכב רביעי כדי להבין ואז יפתח ויכוח חדש מי מהם הוא הרביעי?...

ובהמשך אלן בעצם מנסה להראות שכמו שהטבע כל פעם נמצא כאן בגרסה אחרת ולא מנסה להגיע לאן שהו, ככה גם האדם כל אחד בגרסתו המצויינת.

הרגע שאדם מבין שהוא לא צריך להוכיח כלום, שעצם היותו היא נגיעה בכל מה שהיה ויהיה שיבחר מה שעושה לו טוב ויהנה מההתרחשות מבלי לנסות להגיע לאן שהו.

הכל במובן מסוים הולך ביחד והכל כבר שם.