מדור ספרים: נקודות מעניינות מהספר: אבא עשיר אבא עני

 

קלאסיקה עם תובנות חשובות, פתחה להרבה אנשים את העיניים.

מכיר אישית מקרה של מישהו שקרא את הספר ועזר לו לשנות הרבה בחיים.

אז התובנה העיקרית שכולם מדברים עליה בספר היא ללמוד להבין מה זה נכס ומה זה התחייבות.

רכב זה התחייבות כי הוא מוציא מאיתנו כסף והערך שלו יורד מהר.

בית בשוטף אם לא יוצרים נוסחה נכונה של השכרה גם נחשב התחייבות.

נכס לצורף הדוגמא זה דיבידנדים, אג״ח ודברים נוספים שגורמים לנו לעלות בהכנסה.

במדור הזה אני אתייחס דווקא לנקודות ״הקטנות״ שמסביב (מי שירצה יכל למצוא מידע חשוב באינטרנט או לקרוא את הקטע בספר של התחייבות ונכסים יש על זה הרבה מידע).

תובנה 1: בכדי ללמד מישהו שיעור חשוב בחיים, לא מספיק רק להגיד לו, לרוב לא יעזור.

צריך לתת לו לחוות ולהרגיש את המצבים.

האבא העשיר עושה לילד שיעור ללא מילים וגורם לו לחוות מצב של עובד שעובד בתמורה לזמן בשכר נמוך, מצב נוסף, שבו הוא לא מקבל כלום ובעצם לא עובד בשביל הכסף ומצב שהוא מקבל הרבה וחווה את הגרידיות והעליה ברגשות.

מירוץ העכברים מונע מפחד וגרידיות - חשוב מאד להתגבר על הפחד.

אדם שהצליח להתעשר כתוצאה מפחד, ימצא את עצמו מפחד ואפילו יותר לאבד את כספו - שזה שיעור מדהים בעיניי שכן הכי חשוב לעבוד על הבפנים ולא לקשר את הרגשות הפנימיים לכסף או ממון.

שמחה צריכה להיות ממי שאנחנו ולא תלויה בדבר.

תובנה 2: תמיד תגיד את האמת.

תובנה יפייפיה, שהילד הרגיש שעובדים עליו, שהוא לא מקבל מספיק עבור הזמן שאותו הוא מוכר הוא הרגיש כמו עבד.

האבא עודד אותו ואמר לו עשית טוב, אמרת לעצמך את האמת.

הילד הופתע לגלות, שאנשים רבים יכולים לסלף אמיתות כדי לשכנע את עצמם אחרת.

תובנה 3: אל תאשים את הסביבה החיצונית, אם יש מה לתקן תתמקד בעצמך.

שיעור חשוב שהילד קיבל: שאתה מתלונן על הבוס אתה לא תשנה שום דבר, לקיחת אחריות על הבחירות שלך ובעצם אם לבצע שינוי אז אצלך ובתפיסת עולמך.

מזכיר לי שבתורת הקבלה נאמר: ״קשוט את עצמך״

תיקון עצמי הוא שער ראשון לתיקון הזולת - לכן תלונות זה משהו שצריך להוציא מהלקסיקון.

נקודות נוספות: הספר פותח את העיניים שמקדונלדס היא לא חברת מזון, אלה מעצמת נדלן.

כששאלו בכיתת תלמידים מי יכל להכין המבורגר יותר טעים משל מקדונלדס כמעט כולם האמינו שהם יכולים לבצע טוב יותר.

אז למה בסוף העושר במקדונלדס? כי להם יש סט כישורי מכירה מאד מאד טובים.

עונים על צורך.

*העשירים לא עובדים בשביל כסף הם נותנים לכסף לעבוד.

*עשירים יודעים שכסף לא קיים, עניים עובדים בשביל כסף.

*מעמד הביניים לוקח על עצמו את נטל המיסים ועובד מינואר עד מאי רק למדינה.

העשירים לא משלמים מסים גבוהים.

ונקודה חשובה לסיום: הכנסה פסיבית - דבר שלא לימדו אותנו בביצפר.

עושר או חופש כלכלי זה היכולת שלך לשרוד ימים קדימה.

אם לבן אדם יש 5 מיליון שקל שיושבים ב אגח של 5% לצורך הדוגמא הוא מקבל 250 אלף שח.

אם בשנה הזאת הוא מבזבז לא יותר ממה שהוא מקבל.

הוא הגיע לחופש כלכלי.

ולסיום תובנה שאולי גם קשורה לשוק היום: רק המעז בסוף מנצח (כמובן שתוך כדי שיקול).

רק מי שיודע להפסיד ידע גם להרוויח.

מי שמכוון לביטחון יקבל ביטחון, מי שמכוון יותר גבוה צריך לחוות להכיר ולא לפחד מכל המצבים.

אסיים במשפט שאני אוהב להגיד: זמן שווה יותר מכסף.

ובזה כולנו בורכנו ובגדול - שאר הדברים זה לרוב דמיונות של בני האדם 😀

אירל נייטינגל: את הדברים האמיתיים קיבלנו בחינם,אבל לא שמים לב אליהם ביום יום (מוח, היכולת להנות ולהגשים חלומות, בריאות וכו) כסף בסוף קונה תמיד דברים זולים שניתנים להחלפה.

מה שיש לנו על הצוואר לא ניתן להחלפה.